פסק-דין בתיק עש"א 49879-06-11

1.         לפניי ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ מיום 11.5.11, שבמסגרתה קיבל בקשה בטענת "פרעתי" שהוגשה ע"י המשיב בתיק 17-09602-06-3.

2.         תיק ההוצל"פ נשוא הערעור נפתח לביצוע בשנת 99 בלשכת ההוצל"פ בפ"ת בגין 3 המחאות, מתוכן שתיים ע"ס 10,000 ש"ח, ואחת ע"ס 13,000 ש"ח (להלן:  "התיק השטרי"). לאחר שינוי יצוג הועבר התיק ללשכת ההוצל"פ בכ"ס ורק ביום 18.2.09 הוגשה ע"י המשיב בקשה בטענת "פרעתי".

הבקשה הנ"ל הוגשה בשני תיקי הוצל"פ, הן בתיק זה והן תיק מס' 17-04941-03-3, שעניינו פס"ד בתביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המערער ע"ס 204,500 ש"ח בגין הסכם הלוואה מיום 22.10.98 ושיקים ע"ס כולל של 140 אלף ש"ח (להלן: "תיק פסה"ד").לטענתו, השיקים הנ"ל, וכן השיקים נשוא התיק השטרי, הוחזרו אליו לאחר שפרע אותם, עפ"י הסכם, למחזיק בהם - ב"כ המערער דאז, עו"ד חנוך קליין. האחרון קיבל ממנו בהסכמה סך של 162,000 ש"ח בתחילת שנת 2001, לפרעון מלוא החוב כלפי המערער. באותו מעמד התחייב ב"כ המערער דאז לסגור את תיק ההוצל"פ כנגד תשלום התמורה הנ"ל.

            המשיב סמך בקשתו בעיקר על הטענה וההלכה הפסוקה אותה פירט, כי הואיל והוא מחזיק בשיקים שבגינם הוא נתבע, מתבססת החזקה כי השיקים הנ"ל נפרעו.

3.         רשם ההוצל"פ קבע את הבקשה בטענת "פרעתי" לדיון בפניו,  שהתקיים ביום 26.1.11 שבו נחקרו שני הצדדים. לאחר חקירת המערער ע"י ב"כ המשיב, ויתר הראשון על זכותו לחקור את המשיב ורשם ההוצל"פ עשה זאת במקומו.

4.         ביום 11.5.11 ניתנה החלטה שתמציתה מלמד, כי הרשם הורה על היפוך נטל ההוכחה למרות שמדובר בטענת "פרעתי" והחילו על המערער.לאור אופי עדותו של האחרון החליט לקבל את בקשת המשיב והורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

בסיכום החלטת הרשם נקבע כי:

"סיכום הנתונים אשר הובררו מעלה תמונה עגומה: הזוכה קיבל ההמחאות מצד ג', ללא הסכם, מבלי לבאר אודות סיבת ואופן קבלת ההמחאות, הוא אינו אוחז בהמחאות, אשר נמסרו למאן דהוא אשר השתמש בשירותיו של ב"כ הזוכה דאז, אשר הזוכה טוען כי אינו מכיר אותו ולא ייפה את כוחו, תוך שהזוכה מעלה מספר טענות עובדתיות, אשר התבררו בחלקן כלא נכונות כלל, ובחלקן תמוהות ומבולבלות.

מטעם שאינו מובן, למרות מספר דחיות, ולמרות שהזוכה יודע כי חלק ניכר מטענות החייב נסמך על הסדרת החוב מול עו"ד קליין, לרבות השבת ההמחאות, הזוכה לא ביקש לזמן את עו"ד קליין לעדות. בהקשר זה ייאמר, כי הזיקה שבין החייב לעו"ד קליין נבעה מייצוגו של עו"ד קליין את הזוכה, בתיק זה ובתיק נוסף - בעוד זיקתו של הזוכה לעו"ד קליין הינה ברורה, קרובה ומובהקת - ואני רואה בהימנעותו של הזוכה מלהזמין את החייב כאי-הרמת הנטל המוטל על הזוכה.

עקרונית, נטל ההוכחה בטענת "פרעתי" מוטל על החייב, ואולם, משעסקינן בתביעה שטרית המגולמת בהמחאות, ומשהושבו ההמחאות, מתהפך הנטל ועל הזוכה מוטל הנטל להוכיח שאין בהשבת ההמחאות משום פירעון החוב.

חזקה על פי פסיקת ביהמ"ש היא, כי הימנעות בעל דין מהזמנת עד שמצופה כי יעיד מטעמו פועלת לחובתו (ראה גם: ע"א 27/91 קבלן נ' שמעון עבודות מתכת פ"ד מ"ט(1), 450).

            בנסיבות הללו, לאור השבת ההמחאות המביאות להיפוך הנטל, ומשלא הורם הנטל המוטל על הזוכה, ובנוסף עדותו נתבררה כלא נכונה בעליל, בחלקים מסוימים, וכמבולבלת ולא קוהרנטית בחלקה האחר, החלטתי לקבל את הבקשה ואני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב".

5.         ב"כ המערער מצא שורת טעויות לטענתו בהחלטה הנ"ל.

ראשית, שגה הרשם בהתעלמו מהעובדה שהבקשה בטענת "פרעתי" שהוגשה ע"י המשיב, הוגשה בשני תיקי הוצל"פ, ואילו הרשם נתן החלטתו רק באחד מהתיקים.

            שנית, קבע הרשם דבר העדר מהימנותו של המערער מבלי להתחשב בעובדה שלא היה מיוצג, וכי מאז מועד משיכת השיקים עברו כ-13 שנים, ולכן אין להסיק דבר מזכרונו החסר.

            שלישית ובעיקר -הורה הרשם על היפוך הנטל, מקום שהנטל לעולם רובץ על החייב בבקשה בטענת "פרעתי". משכך, גם טעות היתה בידו לקבוע כי הנטל לזמן עד מוטל על המערער ולא על המשיב.

            ב"כ המשיב בתגובתו בכתב העלה גם טענות דיוניות על פיהן עיקרי הטיעון מטעם המערער הוגשו באיחור, וכללו הרחבת חזית עובדתית מכתב הערעור לכן יש להתעלם מהן כמו מכל הטענות לעניין היותו של המערער בלתי מיוצג בעת הדיון בפני רשם ההוצאה לפועל.

            ב"כ המשיב אישר, כי אמנם הבקשה בטענת "פרעתי" והתגובה לה הוגשו בשני תיקי הוצל"פ, אולם החלטת הרשם נשוא הערעור ניתנה רק בתיק אחד, וזאת כאשר היה ברור לצדדים, לאור הודעת הרשם בדיון בע"פ, כי הוא דן רק באותו תיק שהובא בפניו.

            ב"כ המשיב גם צידד בהחלטת הרשם לעניין היפוך הנטל, ולכן, לטענתו, משמצא את עדותו של המערער מבולבלת, היה מקום להורות על קבלת הבקשה בטענת "פרעתי" וסגירת תיק ההוצל"פ.